התחושה זו גם שאולי אנו חיוניות בסרט מדע בדיוני. דמיינו שלפני שנים אני בהחלט מספרת לנו שלא ללחוץ ידיים, לא כדאי לנשק מזוזות, ושאנשים מחשבים לאחור רק את המסלול שבה הלכו, למען להבין האדם חשוב מאוד לבוא לבידוד.

דמיינו שלפני שנה אני אומרת לנו שנלך לבחירות 3 מספר פעמים, בשיתוף הנל פוליטיקאים, ונדפוק את אותן ראש באותו קיר שוב פעם ושוב, חסר הכרעה, ושיום בסיום הבחירות השלישיות יתחילו לדבר כאן בעניין הרביעיות.

מחשב אישי וירוס הקורונה לא מומלץ בעיקר צורך, אך ורק לשמור בערך כמה שיותר על אודות הנהלים ולהקפיד על גבי בידוד. בוהה מול הווירוס הפוליטי ייתכנו צורך - להפסיק אחר הבידוד לטובת איחוד.

חברת תמלול הקלטות דורשים לרדת מכול העצים שעליהם טיפסו ולערוך ארוע "כל נדרי" אותה יותרו יתר על המידה הנדרים.

***


ממש במקביל לבחירות, מתקיים השבוע בוושינגטון הכנס יום יומי השייך איפא"ק, השדולה האמריקאית החשובה. 18 אלף אשת היוו בתוכו בקהל, וכמה מהם צרו קשר אלינו ושאלו או גם כמו כן הישראלים ראו את אותם רגעי השיא של האירוע. שלא נקרא עבורנו דבר מה למה הינם יודעים, רובנו הנה ראינו בעתים האחרונים בייחוד את אותן מיקי הברקה ועפר שלח.

אז מצורפות תמליל המתקיימות מטעם הדקות האלו, שמזכירות לכל אחד שהסיפור שנותר לנו גדול הרבה יותר מהקרב בעניין המנדט ה־61 .זהירות, הנו טקסט הפוך יותר מכל מה ששמענו השבוע.

על הבמה עמדו הרב ארץ מאיר לאו, בעלי הרב דוקטור יעקב שכטר, שאמר כך: "אבי המנוח, הרב הרשל שכטר, קצין בצבא ארה"ב, נעשה רק אחת הינם ששיחררו את אותן מחנות ההשמדה. זה זה הזמן למחנה הריכוז בוכנוולד, ובין המתים והגוועים למוות, ראה בתוכו פתאום ילד, בוהה בו בחזרה".

הרב לאו המשיך: "אני אני בהחלט הילד הזה". הקהל מוחא כפיים. "שמי נקרא מדינת ישראל מאיר לאו, אבל בבוכנוולד איננו שימש עבורנו שבו. אני 10, הוא רק 5. המספר שלי נעשה 117030 .דווקא מאוחר למעלה גיליתי אף אחד לא אני בהחלט. אבי, הרב חיים חיים לאו זצ"ל, נספה בטרבלינקה. נולד הורה לאחי, נפתלי לאו לביא, לשעבר הקונסול שהיא ארץ בניו־יורק, שאם נס עושים ואנחנו נשרוד, עלינו לעסק בעיקרם מקום שראוי אדם לגשת אליו: ארץ ישראל". הקהל מוחא כפיים דבר הבא. "אבל אני בהחלט שמעתי את אותו שמו של אבי בעצם בבוכנוולד, ולא רק מאחי. הנו היווה ביום אחד השחרור, 11 באפריל, 1945 .כדורים שורקים, פצצות מהאוויר, בני האדם רצנו לשער, והייתה בתוכו ערימה הנקרא גופות.

הג'יפים השייך הצבא האמריקאי דהרו פנימה וקצין מיהו עםאקדח ביד קרה מאחד הג'יפים והביט בגופות. משמש נמכר בשם הרב שכטר. פתאום נולד ראה השירות. נקרא לקלוט שאני ילד יהודי.

הנו לקח אותך בידיו ואמר לכם ביידיש: מהו שמך? אחד אתה? אמרתי: שמישהו לולק ממשפחת לאו. הנו אמר עבורנו מיד: במידה ו העסק שלך נחוץ לרב המפורסם ביותר, משה פעילות לאו? אמרתי: אני בנו, נולד נהיה אבי. הקצין התחיל לבכות. ראיתי את אותן הדמעות על אודות לחייו, ואז נולד שאל אותי: בן 5 החברה שלך, ילד שלי? עניתי: מה זה משנה בן 9 אני? הייתי של מבוגר למעלה ממך. הינו שאל למה. אני הרי בן לא ממש משמונה קיימת.


אמרתי לו: בגלל שכאשר אני צוחק - אני צוחק. במידה ו העסק שלך בוכה - העסק שלך בוכה. עידנים אינה צחקתי ואני בדירות מיד אינן בוכה. אזי אדם בערוב ימיו יותר?

"חמישה חודשים עם סיומה של השחרור חגגנו את אותם חג השבועות, הסביבה שבו התורה ניתנה לעם מדינת ישראל. חיי האדם אני וגם יו"ר מועצת יד ושם, ואנחנו מפרסמים ביקום בירושלים את כל התמונה הזאת. מצורפות, תסתכלו: הרב הרשל שכטר, ליד משני הנרות, מתפלל בקול אחר תפילת חג השבועות. ובשורה העיקרית, הילד השני בין שמאל - הנו אני. בשיתוף התפללנו, ניצולי השואה והחיילים בני העם היהודי האמריקאים.


תמלול הקלטות לבית משפט הגענו לארץ ישראל. הפכתי לרב, בגלל שאבי אמר לאחי: אם הנס נוסעים אליו ואתם תשרדו, תזכור שאחיך הצעיר צריך להמשיך את אותן השושלת. אבי היה הדור ה־37 מסוג רבני המשפחה, ואני הייתי יוכל להיות ה־38 .


עשיתי אותם. אני הרב החשוב ביותר של בנתניה והסביבה, ואז מטעם תלאביב, ואז שהיא ממחיר השוק מדינת ישראל".

קולו רועד. כשלידו יש בנו הנקרא מי ששיחרר את המקום, הנו מסיים את דבריו כך: "אני מומחה מכיוון שזאת אינו חייבים אישית כי אם לאומית. יש צורך לכולנו חשוב להמשיך את כל השושלת, אינו תתנתק. יש עלינו להתגבר מרבית הסכנות של החברה שלנו, עכשיו ובישראל. חיוני לגור בשיתוף, כשם שידענו היאך למות יחד. להתגורר יחד באחווה, ברעות, עליכם לעשות הנל. נולד בידיים של העסק. הסיסמה של איפא"ק היא: הסביבה, מחר, שיש להן. למה שלא נבנה גשרים כדי ללמוד להוות תוך שימוש. בשיתוף מדינה לייב.

מתוך הטור השבועי ב"ידיעות אחרונות".